משימה שנייה - צילום עיתונאי

צילום עיתונאי הוא חשוב מאוד בעולם התקשורת והוא הדרך היעילה ביותר למשוך את תשומת ליבם של הקוראים. צילום עיתונאי הוא איסוף, עריכה והצגה של מידע אקטואלי לצורך פרסום באמצעי התקשורת ועל מנת להעביר את המסר שבכתבה. צילום עיתונאי בדרך כלל מייצג את עניין הכתבה ומציג את הנושא העיקרי בכתבה שאותו רוצים להראות.

צילום עיתונאי נחוץ בעיקר בשביל למשוך יותר את תשומת ליבם של הקוראים. הצילום מעלה את הסיכוי שהקוראים יתעניינו יותר בכתבה וימשיכו לקרוא אותה.

התמונה שבחרתי היא התמונה של הצנחנים בכותל.
את התמונה של הצנחנים בכותל, צילם הצלם דוד רובינגר ב-7 ביוני 1967, בזמן כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. התמונה הזו היא תמונה מפורסמת מאוד והיא הפכה לתצלום אחד הידועים בתולדות מדינת ישראל ולסמל של מלחמת ששת הימים והקרב על ירושלים. בתמונה נמצאים ארבעה צנחנים: חיים אושרי (מימין), חיים כהן (מאחור), יצחק יפעת וציון קרסנטי. ארבעתם מביטים בתדהמה ובגאווה על רקע הכותל המערבי שנכבש באותו הרגע.
בעקבות התצלום של הצנחנים בכותל המערבי החליט דואר ישראל להפיק בול בכמות קטנה שלא היה מיועד למשלוח מכתבים. גיליון הבול הוענק לשלושת הצנחנים (שנמצאים בתמונה מקדימה) ולשני ילדיו של רובינגר הצלם בטקס שהתקיים בכותל המערבי ב-21 במאי 2017.
התצלום מכונה גם "הצנחנים הבוכים", למרות שרובינגר הצלם הסביר שאף אחד מהצנחנים אינו בוכה בתמונה.

הקשבתי למידע של התמונה "ילדת הנפלם" שאדר בן סימון בחרה ולמדתי מההסבר שלה שהתמונה הציגה בפני העולם זוועות הנפלם (הפצצות) ועזרה לסיום המלחמה שפילגה את האמריקנים. בנוסף, גיליתי שהצלם שצילם את הילדה הגוססת לקח אותה לבית חולים ובעצם הציל אותה. גיליתי גם שהתמונה הפכה לסמל של מלחמת וייטנאם.

משימה ראשונה - 2 חלקים - הכתבה על גלעד ז"ל ומבוא לצילום עיתונאי

משימה ראשונה: חלק 1 - הכתבה על גלעד ז"ל: 1. לפי דעתי הציטוט שבכותרת של הכתבה שהתפרסמה ביום ראשון על מחדל התרופות ברמב״ם נלקח מאותה הכתבה. 2. הציטוט נלקח מהסרט על גלעד ז״ל שראינו ביום מגמות. 3. עפ"י הפוסט, הכתבות שרית רוזנבלום וגילית קוזבה עברו על כללי האתיקה: נאמנות לאמת, ופרטיות ושם טוב. נאמנות לאמת - בפוסט, אביו של אלעד ז"ל מסביר שתוכן הכתבה בגדול נכון, אך הכותרות בעייתיות ומסלפות דברים שאמר. הכתבות שרית וגילית עברו על כלל האתיקה - נאמנות לאמת, בכך שהן סילפו את הדברים שהאב אמר ופרסמו דברים לא מדוייקים בכלל בעיתון. הכלל נאמנות לאמת בעצם אומר שעיתונאי/ת או עיתונים מחוייבים לא לפרסם דברים שאינם נכונים, לא מדוייקים, מטעים, מסולפים ושקריים, בין אם הם יודעים זאת ובין אם לא. פרטיות ושם טוב -  כלל אתיקה זה מחייב כל עיתונאי/ת או עיתון לא לפרסם דברים הנוגעים לפרטיות ולשמו הטוב של האדם או המקום ללא הסכמתו ושעלולים לפגוע בו. בכתבה בידיעות אחרונות, הכתבות שרית וגילית פרסמו דברים רבים על בית החולים רמב״ם וגם על הרופאים ללא הסכמתם והדברים שהן פרסמו פגעו בפרטיות ובשמו הטוב של בית החולים רמב״ם ובשמם הטוב של הרופאים. ולכן הן עברו על כלל אתיקה זה. נוסף על כך, פרסום ידיעה מצריך בירור מקדים ומעמיק באותו נושא עם האנשים שקשורים לנושא ופרסום הוגן של התגובה. אביו של גלעד ז"ל ביקש מאחת הכתבות לבדוק את עניין התרופות יותר לעומק ואמר שדבר זה לא נעשה, מה שאומר שהכתבות שרית וגילית לא ביררו ובדקו יותר לעומק את נושא התרופות שפג תוקפן עם הרופאים ופירסמו ההיפך מתגובתם של הרופאים ללא הסכמתם ולפני שהן ידעו אם מה שהרופאים אמרו נכון או לא נכון.

חלק 2 - מבוא לצילום עיתונאי:

1. דנוטציה לתמונה - תיאור התמונה, מה שאני רואה - אישה צעירה יחסית עם גופיה לבנה צמודה שנמצאת בחדר חשוך וריק והיא נשענת על מיטה עם מצעים כחולים ומסתכלת על החלון. מבין התריסים של החלון נכנס אור שמאיר על האישה. בצד ימין יש שידה ועליה מאוורר וגם ספר. החדר כולו חשוך, בניגוד לאישה שהיא מוארת בתמונה. האישה המצאת באמצע התמונה יחסית ומאחוריה רואים את ההשתקפות שלה.

2. קונוטציה לתמונה - משמעות שהסקתי כשראיתי את התמונה - האישה עברה אונס, ולפי התמונה אפשר להסיק שהיא בודדה, כלואה, עצובה ופגועה. אפשר להבין שהיא מרגישה מתוסכלת ועצובה בגלל מה שהיא עברה. אפשר לראות שהאישה נשענת בצורה מינית וחושנית וזאת יכול להיות בגלל האונס שעברה. נראה שהאישה מדמיינת את מה שעברה וחושבת על זה, וזה גורם לה לכאב, לעצבות, לבדידות ולתחושה קשה שפגעו בה. נוסף על כך, היא נראת מודאגת מהעתיד שלה אחרי מה שעברה, ונראה שהיא מרגישה שאין לה יותר על מי לסמוך ולמי להאמין, אך למרות זאת אפשר להסיק מהאור שמאיר עליה, שהיא רואה את "האור בקצה המנהרה", ואת הטוב שיגיע אליה. למרות האונס שהאישה עברה, היא נראת רגועה, מופנמת, שלווה ושקטה.

3.כשאני מתבוננת בתמונה, עולות בי בעיקר תחושות של עצב על כך שהיא מרגישה כלואה ובודדת, וגם חושניות ומיניות, ורוגע ושלווה.

מין ומגדר

מין ומגדר נועם, טום ושקד

המין הוא מאפיין ביולוגי, לעומת המגדר שהוא מאפיין חברתי. ההבחנה בין מין לבין מגדר מאפשרת לנו לשייך תכונה לקטגוריה המתאימה ולנתק בין התכונות שקשורות במין שהן מולדות, לבין התכונות שקשורות במגדר שהן נרכשות וניתן לשלוט בהן. מגדר הוא מושג במדעי החברה, הוא מתייחס לתיאור הזכר והנקבה ע"י המבנה האנטומי, המושג קשור גם לחברה שמגדירה כיצד צפויים נשים וגברים להתנהג, להתלבש, לדבר או להיראות. המגדר מתייחס ללבוש, צבעים, מקצועות, תכונות אופי ותחביבים. החברה היא זו שבעצם קובעת את הנורמה ויש כאלו שמחליטים לבחור ללכת נגד הזרם ולא להיכנע לנורמות החברתיות.

המין והמגדר באים לידי ביטוי בתקשורת באמצעות סרטים, סדרות, תוכניות, פרסומות, קליפים ועוד. המגדר יכול לבוא לידי ביטוי בלבוש, במקצועות, בתחביבים, בתכונות אופי, בהתנהגות וכו'.

בארבעת הקישורים הבאים, ניתן לראות סרטונים שבהם המין והמגדר באים לידי ביטוי וניתן לראות גם איך הם באים לידי ביטוי (לבוש, התנהגות, מבטים, צבעים…).

בקישור שלמטה, מופיע קליפ של השיר "לילה 1 באפריל" של קרן פלס. המין והמגדר באים לידי ביטוי בקליפ בדרכים רבות. המין בא לידי ביטוי בקליפ בכך שמופיע גבר אחד לעומת אישה עם עוד כמה נשים. בין האישה לגבר יש מבטים ומגע שגורמים לקליפ להיראות יותר מיני וחושני. המגדר מתבטא בלבוש ובצבעים, הנשים לבושות בבגדים שחורים, חשופים וצמודים לגוף. התאורה שבקליפ היא בעיקר חשוכה וכהה ובכך היא גורמת לצבעים לבטא את המיניות בקליפ.

https://www.youtube.com/watch?v=HcHtOjrsaLY

בקישור שלמטה, נמצא הקליפ של השיר "2U" של ג'סטין ביבר. בקליפ מופיעות רק בנות שכולן לבושות בהלבשה תחתונה ובגדים חשופים וכך המין והמגדר מתבטאים בקליפ. הקליפ מופיע גם בצבעים וגם בשחור לבן. הבנות בקליפ מתנהגות בצורה חושנית ויוצרות קשר עין עם המצלמה, כך הן גורמות למין ולמגדר להתבטא.

https://www.youtube.com/watch?v=RqcjBLMaWCg

בקליפ של השיר "נסיכה שלי" של עברי לידר מפיעה בהתחלה בר רפאלי שמסתכלת למצלמה ופשוט שרה. היא לבושה בבגדים פשוטים ועדינים, ברקע יש המון צבעים חיים כמו הצמחים, המיטה והאביזרים הנקיים, כל זה גורם לקליפ להיות יותר חי וצבעוני. המין מתבטא בהמשך השיר כשנוצר מגע בין שני אנשים.

https://www.youtube.com/watch?v=iQb9uRr1dq4

בקליפ של השיר "Señorita" שנמצא בקישור למטה, נוצר מגע בין שני אנשים. הקליפ מצולם ברובו במקום חשוך עם קצת אור משמש, הצבעים החשוכים וגם הזוהרים יוצרים אווירה רומנטית וחמה וכן גם מינית. הזוג מסתכל אחד על השני במבטים חושנייים וחודרים, הם נוגעים אחד בשני ומתחבקים וכך נהיית תחושה מינית. הזוג מתנהג בצורה חושנית ומינית והתנהגות זו מבטאת את המין והמגדר בקליפ. הם לבושים בלבוש רגיל ולאט לאט הלבוש נחשף.

https://www.youtube.com/watch?v=Pkh8UtuejGw

אובדן ילדות

ילדות - במהלך חייו של כל אדם, קיימת תקופה שנקראת "ילדות", אשר מתחילה לאחר תקופת הינקות ומסתיימת לפני גיל ההתבגרות. תקופה זו נמשכת 9 שנים לפי המקובל, מגיל 3 ועד גיל 12. בתקופת הילדות, התפתחותו של גוף האדם מתגברת בכל התחומים, בתחום הפיזיולוגי, הקוגניטיבי, הנפשי ועוד. בתקופת הילדות, נחשפים לעובדות החיים בהדרגתיות. הילדים רוכשים ידע רב ובסיסי על העולם באמצעות התקשורת והם לומדים מהוריהם על השימוש בתקשורת. ההורים הם אלה שיש להם את הסמכות על הילדים.

אובדן ילדות - הילדים מתבגרים מהר מידי ומאבדים את התמימות ואת הילדות שלהם וההורים והמורים נותרים ללא סמכות על הילדים וזאת משום שהילדים נחשפים מגיל מוקדם לתכנים של מבוגרים. הטלוויזיה, המחשב, הטלפון ועוד משפיעים על הילדים בצורה שלילית משום שהם נחשפים מגיל צעיר ומוקדם לרציחות, פשע, אלימות, גירושין ועוד. הילדים רואים דברים שליליים בטלוויזיה ורוצים להיראות ולהיות בדיוק כך, זה יכול לבוא לידי ביטוי בלבוש, באלימות, בהתנהגות, בעישון, בשתייה או אפילו באונס בקרב ילדים.


בפרסומת שמופיעה למטה, אובדן הילדות מתואר בצורה ברורה מאוד. הילדות לבושות כבוגרות, מדברות בשפה גבוהה יותר משהן צריכות ומתנהגות בצורה בוגרת. הילדות אמרו בפרסומת את מה שאמרו להן להגיד ויכול להיות שהן אפילו לא יודעות את המילים ואת משמעותן. הדילמה פה היא גם של ההורים וגם של סוכני הפרסומת. ההורים נמצאים בדילמה האם לקחת את הילדות לפרסומת כזו, לחשוף אותם לעולם התקשורת, להשקיע זמן רב איתן כדי ללמוד את הדמות ולהרוויח כסף או האם להשאיר אותן בבית, עם המשפחה והחברים ולא לחשוף אותן לתקשורת, לתכנים מבוגרים ולשפה והתנהגות שלא לגיל שלהן.
הדילמה של סוכני הפרסומת יכולה להיות האם לקחת ילדות צעירות יגרום לפרסומת להתפתח יותר או האם לא להכניס ילדות צעירות לפרסומת שלא בשבילן כי זה יגרום לרעש בתקשורת מצד ההורים ולביקורות שליליות של אנשים רבים. 

כובע הורים, ילדים וסוכן

חלק 1 - כובע הורים
חלק 2 - כובע ילדים
חלק 3 - כובע סוכן

הסרט "בילי אליוט"

1. תקציר:

בסרט מסופר על ילד בן 11 בשם בילי אליוט אשר מתאהב בריקוד בלט וחולם להיות רקדן. בילי מאוד אוהב מוזיקה והוא מנגן לפעמים בפסנתר בכדי להרגיש שאמו אשר נפטרה, נמצאת לידו. אביו של בילי חולם ורוצה שבנו יהיה מתאגרף בשביל שיעזור למצב הכלכלי הקשה בבית. כאשר בילי הולך להתאמן באגרוף, הוא מגלה שיש קבוצת בנות שלומדות לרקוד בלט ובעזרת המורה לריקוד בלט, הוא מתחיל ללמוד לרקוד, אך מסתיר זאת ממשפחתו. הבת של המורה לריקוד וחברו הטוב של בילי גורמים לו לבלבול ברגשות. במהלך הסרט, בילי צריך ללכת לאודישן לבית הספר המלכותי לבלט, אך בסופו של דבר הוא אינו מגיע לאודישן ובעקבות כך המורה לבלט מגיעה לביתו בכדי להבין מדוע. אביו ואחיו של בילי מתעצבנים וכועסים עליו מאוד כשהם מגלים שהוא לומד ריקוד. אך שום דבר לא מונע מבילי להמשיך לרקוד. כשהאב רואה בפעם הראשונה את בילי רוקד הוא מבין שזה מה שהוא צריך לעשות בעתידו, לרקוד. האב בעצמו לוקח את בילי לאודישן בבית הספר המלכותי לבלט וכשהם מגיעים, בילי מרשים את הבוחנים בכישורי הריקוד שלו ומתקבל. בתו של המורה לבלט וחברו הטוב מתאכזבים כשהם מבינים שהוא יעזוב את העיר. בסיום הסרט, בילי מככב בתפקיד הראשי במופע בלט של "אגם הברבורים" ובקהל נמצאים האב והאח.

2. בכל דרך להגשמת חלום או לכל דבר אחר, קיימים מכשולים רבים אשר מפריעים בדרך. המכשולים של בילי אשר הפריעו לו בדרך להגשמת חלומו הוצבו כדי שבילי יבין שלא משנה מה עומד בפניו ולא משנה מה מפריע לו, הוא ימשיך לרקוד וימשיך לעשות את מה שהוא אוהב ורוצה לעשות. בנוסף, המכשולים הם חלק גדול בעלילת הסרט. הם מוסיפים הרבה דרמה, מתח ואקשן לסרט ומסקרנים ומעניינים את הצופים.

המכשולים שהוצבו לבילי היו חוסר התמיכה והפרגון של משפחתו, המצב הכלכלי הקשה בבית, הפחד שידעו שהוא רוקד בלט, ההתחייבות לעשות מה שהאבא אומר וכן גם חוסר ידיעתו לגבי הנטייה המינית שלו. המכשול העיקרי היה הפחד שמשפחתו תדע שהוא רוקד בלט. אביו חייב אותו ללמוד אגרוף בכדי לעזור לבית למרות שאגרוף לא משך אותו בכלל ולכן בילי פחד שידע שהוא לומד בלט. בילי רצה ללמוד לרקוד, אך אביו מנע זאת ממנו והכריח אותו לעשות משהו שאינו רוצה. אביו לא תמך בו, לא פרגן לו ולא נתן לו להתבטא בעצמו בדברים שבאמת אהב לעשות, כמו לרקוד בלט. 

3. אביו של בילי הוא כורה פחם ואחיו עובד גם במכרה פחם. עבודתם מתאימה לגברים ומצריכה כוח פיזי בניגוד לריקוד בלט שמתאים לבנות ולא מצריך שום כוח פיזי וגברי. בקבוצת הבלט היו רק בנות ולמרות זאת, בילי נמשך לריקוד בלט. אביו ואחיו מתעצבנים עליו מכיוון שהם חושבים שהוא צריך ללמוד אגרוף שמתאים יותר לגברים ושמצריך כוח פיזי ולא לרקוד בלט.

4. מהחלוקה המגדרית בחברה אשר מתבטאת בעבודות ובחוגים שמתאימים לגברים ולא לנשים או להפך, ניתן להבין כי החברה מחליטה מה בנים אוהבים ויכולים ומה בנות לא אוהבות ולא יכולות. היא מגדירה את בני האדם רק על פי משיכה לדברים שהם אוהבים לעשות ולא על פי אופי. החברה תגדיר בן שאוהב לרקוד בלט כנשי וכחלש וזה לא בהכרח נכון. בנים יכולים לאהוב לעשות דברים שרובם עושות בנות, אך זה לא אמור להגדיר אותם כבת או כחלש. 

5. בספורט, מגדירים בנות שריריות שעושות כושר כגברים או כפחות טובות מגברים. מגדירים את הנשים ככאלו שלא יכולות לעשות מה שגברים כן עושים וזה לא נכון בכלל.

בנות יכולות להתאמן, להרים משקולות ולשחק כדורגל הרבה יותר טוב מבנים ועדיין להיות נשיות ועדינות. כמו שיש גברים שמתאמנים ומרימים משקולות, כך יכולות להיות נשים שמתאמנות ומרימות משקולות. או כמו שיש גברים שממשחקים כדורגל ומתאגרפים, כך יכולות להיות נשים שמשחקות כדורגל או מתאגרפות.

6. הסצנה שהכי אהבתי הייתה כשבילי וחברו הטוב מייקל היו באולם ובילי התחיל לרקוד ולאחר זמן קצר אביו של בילי הופיע פתאום וראה אותו רוקד בפעם הראשונה, בילי הופתע ונבהל והפסיק לרקוד, אבל אחרי כמה שניות הוא המשיך לרקוד מולו. בסצינה הזאת, אהבתי שלמרות ההפתעה והפחד, בילי לא הפסיק לרקוד ולא נתן לאבא שלו לגרום לו לא לעשות את מה שהוא אוהב. התסריטאי החליט שבילי ימשיך לרקוד ולא יוותר ויפסיק בגלל הפחד שאביו נמצא מולו בכעס.

ספורט בתקשורת

הקדמה:הספורט הוא עיסוק הפנאי הגדול והפופולרי ביותר בעולם והוא תוכן מרכזי מאוד של עולם התקשורת.תחרויות הספורט הן תחום מעורר עניין ומושך מאוד ואנו רואים זאת בתוכניות ובשידורי טלוויזיה. בנוסף, הפקתן קלה מאוד וזולה יחסית. לתחרויות הספורט קיימת קבוצת צופים נאמנה מאוד ויש בה קהל מעריצים רחב. בתחרויות אלו משתתפים ומככבים גיבורים מפורסמים ונערצים.בשידורי תחרויות הספורט יוצרים מתח ודרמה בשידור חי ומצלמים זאת בצורה יפה ומושכת וכך קהל הצופים מתרחב ומתעצם.
עם הזמן, הספורט הפך לתופעה התרבותית, החשובה, המתפתחת והמרכזית ביותר בתקופתנו. יחד עם זאת, מוסדות הספורט צברו עוצמה פוליטית, כלכלית ותרבותית משמעותית.

כתבה הקשורה לספורט וכלכלה: 

https://www.shvoong.co.il/כלכלה-ספורטיבית-מה-הקשר-בין-ספורט-שיאי/43134

הקשר בין ספורט וכלכלה הוא משמעותי מאוד. על מנת לקיים משחקים ותחרויות ספורט דרושה השקעה רבה אשר מצריכה רווח כספי לא קטן, בעיקר למדינה המארחת את המשחקים האולימפיים. מהמדינה המארחת נדרשת השקעה רבה של סכומי עתק בפיתוח תשתיות, סכומים גדולים ומשמעותיים מאוד אשר משתנים במידה רבה משנה לשנה. לדוגמא: הסכום של המשחקים האולימפיים בלונדון בקיץ 2012 היה 14.6 מיליארד דולר ובבייג'ינג הסכום הגיע ל-44 מיליארד דולר. נוסף על כך, משחקי החורף שנערכו בסוצ'י נחשבים למשחקים האולימפיים היקרים ביותר בהיסטוריה משום שהושקעו בהם 50 מיליארד דולר.

בכתבה הנ"ל, כתוב "ב-118 השנים שמאז שובם של המשחקים האולימפיים, היה גידול עצום במספר המשתתפים, במספר ענפי הספורט וכנגזרת מכך, גם בהשקעה הנדרשת לשם קיום המשחקים." לפי ציטוט זה אפשר להסיק שככל שיש יותר משתתפים, כך ההשקעה וסכומי הכסף הרבים גדלים. לכן הכלכלה היא תחום משמעותי, עיקרי ומרכזי מאוד בתחרויות הספורט.